זה לוקח קצת יותר זמן לעשות את הבלתי אפשרי

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
19 ביולי 2014

כשגרתי לפני יותר מעשרים שנה ביפן למדתי מיפני חכם ש "It takes just a little bit longer to make the impossible" או בעברית שזה לוקח קצת יותר זמן לעשות את הבלתי אפשרי. והאמת שברוב המקרים הבלתי אפשרי הוא ממש אפשרי. מסתבר בהרבה פרויקטים שאני עושה אני נתקלת בתשובה של אי אפשר. אם תחשבו על זה, זה קורה גם בתחומי חיים אחרים. בתפיסת העולם שלי אין כזה דבר. זה רק למקד את הבעיה, למצוא פתרון יצירתי, מחוץ לקופסה, לבדוק כמו שצריך למה אי אפשר או כמה זה עולה. ולפעמים התשובה מפתיעה ומאפשרת פתרון. לפעמים העלות לא באמת כזאת גבוהה עבור הלקוח והאלטרנטיבה הרבה פחות מוצלחת. ולפעמים באמת לא כדאי וצריך לוותר. אבל ברוב המקרים זה שווה לא לוותר ולהתעקש ולהתמיד במציאת פתרון ולא להתפשר על פתרון לא טוב.

עכשיו תשאלו למה אני מדברת איתכם על הנושא הזה?

אז ככה. במשרד שאני עושה עכשיו בתל אביב, יש חלל מגניב של 130 מטר מרובע בשני מפלסים והלקוח ממש רוצה שהתוצאה תהיה מגניבה. אבל מה? באמצע החלל יש מטבחון. והמטבחון חייב להיות מוסתר. ואם אני אסכים להשאיר אותו במקום הוא יהרוס את השטח. אבל ממש.

למשכיר אין אינטרס לנסות לפתור את הבעיה, כי החוזה כבר חתום והרצפה נעשתה רק לפני שנה. ולכן הוא לא מסכים שנזיז את המטבחון. והוא טוען שכדי להזיז צריך לקדוח ברצפת בטון וזה ממש לא אפשרי. אני לעומת זאת בדקתי כל אלטרנטיבה אפשרית להשאיר את המטבח במקומו וזה פשוט לא עבד. לאחר בדיקות מקצועיות של 2 אינסטלטור וקבלן. הסתבר שאפשר ולהזיז את המטבחון הצידה בלי לפגוע בריצוף והוא יפנה את הבמה למקום אחר, בקיר הכניסה, והחלל הנותר יהיה חוויתי בדיוק לפי מה שהלקוח רצה. דלפק הכניסה נמצא בכניסה, שולחן העובדים הגדול נכנס וגם אפשר להשתמש בחדר הישיבות שקירותיו זכוכיות במפלס העליון כמו שהוא.